זאבת ותורשה
שני מחקרים חדשים מראים שלפחות 12 גנים, או יותר, עשויים לסייע להסביר את הגורם לזאבת. החוקרים זיהו 12 משתנים גנטיים הקשורים לסיכון מוגבר למחלת זאבת
תפריט
זאבת או בשמה הלועזי הנפוץ לופוס, הינה מחלה אוטואימונית בעלת ביטוים קליניים שונים, דרגות קושי שונות, שעלולה במקרים מסוימים לגרום למחלות כרוניות קשות והרות גורל. לופוס הינה מחלה אוטואימונית- מחלה שבה המערכת החיסונית של האדם אינה מזהה את התאים הלבנים "הטובים" אשר בגופו ותוקפת אותם כאילו היו תאים "רעים" ומזיקים. עקב כך, נוצר קושי רב באבחון ובטיפול בלופוס, אשר לאט לאט עם חלוף השנים עלולה לפגוע פגיעה רב מערכתית בכל איברי גוף האדם.
רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור למחלות אוטואימוניות ובשל כך קשה מאוד גם לאבחן אותם וגם לטפל בהם, נמצאו במהלך השנים קשרים גנטיים-תורשתיים, קשר רגשי-נפשי, אך ממצאים אלו שפכו רק מעט אור על מחלות אוטואימיוניות בכלל ועל מחלת הלופוס בפרט. באתר לופוס – זאבת תוכלו למצוא מידע על המחלה, אפשרויות טיפול, מרפאות ראומטולוגיות ברחבי הארץ, איבחון ומידע בריאותי נוסף.
למחלת לופוס צורות התבטאות קלינית רבות, שונות מאדם לאדם, אשר בנוסף עלולות להופיע בדרגות שונות, במערכות שונות ועם חלוף השנים עלולות לגרום לפגיעה נוספת באיברים ובמערכות נוספות. ממה שידוע כיום על פי הסימפטומים של לופוס, המחלה נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בנשים (1:9). בנוסף, קיים גם לופוס ילדים, כאשר אבחון מוקדם בגילאים אלה הוא הכרחי. למחלה יש תסמינים כלליים, כגון: חום, עייפות, חולשה, תסמינים אלו דומים ומופיעים במחלות רבות אחרות. בנוסף, קיימים תסמינים נוספים כמו כיחלון של הציפורניים, רגישות לקור ופריחה בעור היכולה לבוא גם כמחלת עור דלקתית נפרדת הנקראת לופוס עורי.
חולת לופוס – מקור National Institutes of Health
כיום, על מנת לאבחן לופוס, צריכות להופיע ארבעה תופעות מתוך האחד עשרה שברשימה שלהלן:
כמו כן, חשוב לדעת כי המחלה יכולה להופיע ולהעלם ולהופיע שנית לאחר מספר חודשיים או שנים.
מכיוון שהמחלה אוטואימונית, מאוד קשה למנוע את הופעתה ולטפל בה. הטיפולים המוצעים כיום לחולי לופוס, הינם טיפולים תסמינים, אשר מטרתם למנוע פגיעה או פגיעה נוספת באיברים ובמערכות הגוף. התרופות הניתנות כוללות: תרופות נוגדות דלקת בלתי-סטרואידליות, נמצא כי תרופות נגד מלריה יעילות מאוד בחולי לופוס, תרופות סטרואידליות, תרופות ציטוטוקסיות-כימיות, תרופות ניסיוניות (כגון: אימונוגלובולינים (IVIG)).
בנוסף, מומלץ לחולי לופוס להימנע מחשיפה לשמש, לאכול תזונה בריאה, להימנע ממאמץ גופני, ניתוחים פלסטיים, להיות במעקב אצל רופא מומחה בריאומטולוגיה באופן סדיר וקבוע. נמצאו מספר טיפולים הניתנים ברפואה האלטרנטיבית שיכולים לעזור לחולי לופוס (כגון: נטורופתיה, דיקור סיני, יוגה וכדומה).
כמו כן, מכיוון שלופוס שכיחה יותר בנשים בגיל הפוריות, קיימת החמרה של המחלה בזמן הריון ולכן מומלץ להיות בתקופת ההיריון בקשר רצוף וקבוע גם עם הריאומטולוג וגם עם הגניקולוג על מנת למנוע פגיעה בחולת הלופוס ו\או בעוברה.
שני מחקרים חדשים מראים שלפחות 12 גנים, או יותר, עשויים לסייע להסביר את הגורם לזאבת. החוקרים זיהו 12 משתנים גנטיים הקשורים לסיכון מוגבר למחלת זאבת
זאבת דיסקואידית, הנקראת אף זאבת אדמנתית, היא מחלה אוטואימונית המשפיעה על העור. ההפרעה גורמת לפריחת עור או נגעים המופיעים בדרך כלל על הקרקפת, האף והלחיים,
זאבת אדמנתית מערכתית היא מחלה דלקתית אוטואימונית, כאשר כבר משמה של המחלה ניתן ללמוד כי מדובר במחלה המערבת בדרך כלל יותר ממערכת פיזיולוגית אחת. העייפות
אתר זה הוקם על מנת לתת לכם הגולשים מידע בנושא מחלת לופוס.
הכתוב באתר אינו מתיימר להחליף ייעוץ רפואי ולכל בעיה ושאלה מומלץ לפנות לרופא המשפחה בהקדם ולא רק להסתמך על הכתוב באתר זה.